מעשה במשיח

יום אחד הופיע הלך פלוני לעיירה והוא רוכב על גבי חמור

שאלוהו הבריות "מי אתה?", וענה להם "אחוד לכם חידה: זקני ארוך ונאה, חמורי לבן ואנוכי מצאצאיו של דוד המלך". ואמרו לו "חמורך אפרפר". ואמר להם "אין זאת אלא כי התלכלך בדרכים. אלכה ואנקהו כעת"

ולמחרת הופיע ההלך בכיכר העיירה והנה חמורו לבן וצחור. ואמרו לו "אשרינו, כי אתה הוא מלך המשיח".

ושמחו בני העיירה כי הנה בסייעתא דשמיא הגיע מלך המשיח, ורקדו ברחובות, וערכו משתה גדול שבעה ימים ושבעה לילות, ואף זבחו עז קטנה

ולמחרת באו חכמי העיר אצל המשיח ואמרו לו "עשה לנו נס". וענה להם "כמה סוכר". ואמרו "אכן חריף הוא המשיח!". ואחר כך ביקשו אותו כי יהפוך את הפריץ לארנבת. ואמר המשיח "רצונכם ייעשה - אך לשם כך אזדקק לצמר גפן, לגרעיני חמניה, ולמטאטא חדש". ואמרו לו: "אשר ביקשת תקבל". והוסיף המשיח – "ואזדקק גם למצה הטבולה בדם ילד נוצרי". ואמרו לו: "אשר ביקשת תקבל"

ואמר להם המשיח: "יוצא אני כעת אל עיר הפלך, ואשוב בעזרת השם בעוד ז' ימים ובחיכי הארנבת הפריץ". והריע הקהל. וביקש שיכינו לו לכשישוב אמבט ריחני, ומשהו חם לשתות

ויצא המשיח לדרכו, והדרך ארוכה היא. וכאשר תקף אותו הרעב טבל את המצה בדם הילד הנוצרי ואכל בתיאבון. וכאשר צמא עד מאוד מהל את מימיו הצרים בדם הילד הנוצרי ושתה לרוויה. והנה פגש הוא בחברים ותיקים, וישב עימם, וסיפרו מעשיות, ופיצחו גרעיני החמנייה. ואחר כך השתמש המשיח במטאטא החדש כדי לנקות את הקליפות מן הארץ.

וכעבור שלושה ימים הגיע לעיר הפלך. וביקש להיפגש עם הפריץ. ושאלוהו השומרים "מי אתה" וענה להם "מלך המשיח". והקשו עליו – "ולשם מה באת", וענה - "באתי להפוך ב"ה את הפריץ לארנבת". ואמרו "הכנס, אך יש לך רק עשרים דקות". שמח המשיח ובא אצל חדר הפריץ.

אך נכנס ומיד תפס המשיח את הפריץ בחוזקה, והחל מדביק עליו צמר גפן. וכאשר חסר לו הדבק השתמש בדם הילד הנוצרי הקרוש. ואף הדביק לו שפמפם משערות המטאטא החדש. וכעבור עשרים דקות הפך הפריץ לארנבת. וכבל אותו המשיח, ולקח אותו על גב חמורו אל העיירה.

וראו בני העיירה את הארנבת ופרצו בתרועות שמחה, ותקעו בשופר, ונתנו מתנות לעניים, וטיגנו לביבות. ואילו המשיח נכנס לאמבט החם, שתה תה בלימון, ואחר כך עלה עם חמורו השמיימה.

ועל כך אמרו בני העיירה - "אולי לא הביא את ימות המשיח, אבל לפחות עשה לנו את השבוע"