מעלילות שמשון הגיבור והכלב שושן

וזה המעשה אותו סיפר הרב קלמן לתלמידיו בערב שבועות:

באחד הערבים ויצא שמשון הגיבור אל היער ללקט חרובים. ובא עימו כלבו שושן אשר ארח לו לחברה. והנה מצא שמשון הגיבור עץ חרובים וטיפס עליו, והוא קוטף החרובים ומשליך אותם ארצה, ושושן תופס אותם בפיו ומשים אותם בסלסלה.

ועוד הם גודדים, והנה הופיעה ביער חבורת גויים פורעים. וצעקו לשמשון ״רדה מן העץ״, ולא הסכית להם. ואמרו לו ״אם לא תרד הך נכה את כלבך שושן״, וסרב שמשון לרדת מן העץ. ולקח ראש הפורעים לחי של פרה והכה בכלב. ואמר לו שמשון ״אל תרים ידך על הכלב״. ולא שעה לו הגוי והכה שוב בכלב. ואז מסר את הלחי לגוי שני וזה הכה בכלב. ובא גוי שלישי ולו לחי של  קוף והכה גם הוא בכלב. ואמר להם שמשון הגיבור - ״לא ארד מן העץ גם אם תכו את שושן למוות״. והתפלאו הגויים עד מאוד על אורך רוחו של שמשון והלכו לדרכם. והמשיך שמשון לגדוד את החרובים עוד שעה ארוכה, ואחר כך קבר את שושן ושב הביתה עם סלסלה מלאה כל טוב.

שנאמר: איזהו גיבור - הכובש את יצרו